מדי יום אנחנו מקבלים 24 שעות לשימושינו,
1,440 דקות לניצול מירבי, 86,400 שניות לפני האיפוס הבא.
יש לנו התחלה – אמצע – וסוף.
מחזוריות יומיומית שיכולה לשמש אותנו איך שרק נבחר.
לא צריך יותר תירוץ של שנה חדשה, יומולדת או כל תאריך אחר כדי לבחור להתחיל מחדש כשצריך – בכל רגע נתון.
כמו כל דבר בחיינו – הבחירה היא שלנו כיצד להסתכל על הדברים.
מה אפשר לעשות כבר עכשיו ברגע זה?
בואו נדבר על זה.
————————————————————————————————————————
רובנו אוהבים לתכנן.
לדעת מראש מה צריך לעשות.
מעדיפים שתהיה לנו תבנית על פיה אנחנו פועלים.
שהכל כבר מסודר לנו וכל מה שנדרש מאיתנו זה לפעול על פי המתווה.
לא חשוב אם הוא כתוב על נייר או מסודר לנו בראש.
החיים, כמו החיים יש בהם שגרה ואנחנו פועלים על פיה.
אנחנו יצורים של הרגלים. ולא חשוב באיזה שם נכנה את זה.
וכמו בכל תכנון נהדר, מושלם ככל שיהיה, כמעט תמיד משהו משתבש.
למה?
כי ככה מתנהלים החיים. יש תכנית ויש את מה שקורה בפועל. אז מה?
בואו נסתכל על ההזדמנות שניתנת לנוJ.
בכל נקודת זמן יש לנו את האפשרות לעשות דברים אחרת.
זה אפילו כיף גדול כי בדרך הזו אנחנו מנצלים את המשאבים הטבעיים שבנו:
גמישות, יצירתיות וחשיבה אחרת.
לשחרר שליטה ולהמשיך מחדש
נקודת ההתחלה האמיתית בכל תחום בחיינו היא שחרור שליטה.
כאן גם טמון הקסם האמיתי.
מעצם היותה השליטה היא אשליה.
הדבר היחיד שאנחנו באמת יכולים לשלוט בו היא התגובה שלנו לדברים שקורים.
לכן, מרגע שנסכים לשחרר קצת את השליטה,
ניפתח לאפשרויות חדשות שקיימות כל הזמן ורק מחכות לנו שנראה אותן.
לכן, גם כאשר תכנית משתבשת, השאלה שצריכה להישאל היא – מה אפשר לעשות עכשיו?
לפעמים התשובה יכולה להיות פשוט 'לעשות כלום' ולהתחיל מחר בבוקר מחדש, מזווית אחרת.
בדיוק כמו בדיאטה שנחרבת לנו ביום אחד של אכילת יתר, על פי ההגדרה הצרה שלנו.
אז מה?
מחר מתחילים מחדש. מה כבר קרה?
לשחרר את האכזבה ולאמץ שמחה פנימית
התקיעות האמיתית, יושבת בצומת של אכזבה עצמית ובפניה שמאלה לכיוון רגשות האשם
ומכאן לשיח פנימי שרק מוריד אותנו עוד קצת למטה.
האכזבה הגדולה הזו מעצמנו ששוב פעם לא הצליח לנו,
שוב פעם צצה בעיה לא צפויה – נוגסת בכל פעם ביס נוסף מהביטחון העצמי,
מהערכה העצמית ויוצרת ספקות לגבי ההמשך שאולי בכלל דברים 'גדולים' עלינו?!
אז זהו, שלא. בדיוק ההיפך.
שחרור האכזבה, בדיוק כמו בשחרור שליטה מאפשר מרחב קליל יותר וזורם יותר
של משחק באפשרויות חדשות כל יום מחדש.
שחרור האכזבה משמעותו ההבנה שיש דברים שאינם בשליטתנו ובכל מקרה,
הם לא משליכים עלינו, על מי שאנחנו, על הערך שלנו.
צורת חשיבה זו מזכה אותנו בזקיפות קומה ושמחה פנימית שלא תלויה בדבר,
אלא רק מעצם היותנו.
לשחרר את רשימת המטלות ולשנות מנגינה
הגיע הזמן להודות באמת ולהסתכל למציאות בעיניים –
יש לנו הרבה יותר מדי לעשות בקצב החיים המופרע בו אנחנו חיים וששולט בנו, עדיין.
המשמעות היא כי לעולם לא נצליח לעמוד ברשימה האינסופית הזו.
ואם זה כבר קורה, המחיר בדרך כלל משאיר אותנו עם הלשון בחוץ
ואי אפשר לחיות בעצימות גבוהה כל כך לאורך זמן.
לכן אחד הדברים המרכזיים הוא פשוט לשחרר גם את רשימת המטלות מהאחיזה הגדולה שלה בנו.
המנגינה שנכון להאזין לה בסוף היום בשיח העצמי היא:
כל הכבוד לי. הספקתי המון. מחר יום חדש ואתקדם עוד קצת.
בסופו של דבר מה שחשוב באמת בכל דבר בו נהיה מעורבים –
הוא החוויה העצמית שלנו, תחושת הסיפוק שנותרת בנו לאחר שעשינו משהו,
גם אם הוא נראה שולי לגמרי כמו שטיפת כלים לאחר ארוחת הערב.
אפילו בזה יכול להיות סיפוק גדול כי ארוחת הערב עם כל המשפחה הייתה נעימה מאוד.
האנרגיה הטובה שליוותה את הביחד מילאה אתכם בשמחה ובשלווה
ומכאן שטיפת הכלים היא רגע הסיכום לערב מוצלח.
תענוג.
הגישה המקדמת מבחינתנו לחיים היא דרך הוקרה, שמחה ופיתוח הרגלים מקדמים.
ברגע שאנחנו על מסלול החיים בגישה שמאפשרת זאת – השמיים הם הגבול.
את זה ועוד ניתן לפתח דרך לימודי אימון אישי שמבוססים על שפה חדשה לחיים, גישה חדשה לחיים,
פיתוח הרגלים מקדמים והכנסת משמעות ושמחה לחיינו.
אנחנו מזמינים אתכם להתרשם ולקבל פרטים על קורס הכשרת מאמנים אישיים שלנו (קורס קואצ'ינג)
לפרטים על קורס קואצ'ינג לחצו כאן
באהבה
מכללת יוזמות